בעיצומה של תקופת החורף, בשיא עונת גשמי הברכה (שהתברכה בהם מדינת ישראל בשנה זו במיוחד), מסורת ישראל מציינת בחגיגיות רבה את חג האילנות הוא יום ט"ו בשבט.

כתרי תהלה נקשרו לו ליום חג זה על ידי חכמי ישראל מדור דור כמו גם על ידי מבשרי ומגשימי תחיית היישוב היהודי והציוני בארצנו הטובה. יפה כתב בשעתו החוקר המלומד אברהם יערי: "בימינו, עם ראשית שיבת ציון, הפך שוב החג מיום של אכילת פירות האילן ליום של נטיעת אילנות, ועוד נכונים עתידות ליום זה".

עבדכם הנאמן, מתפעל כל שנה מחדש מהייחודיות הנדירה של חג האילנות והנטיעות. בשונה מכל חגי ישראל, חג האילנות איננו עוסק בציוני דרך היסטוריים של העם היהודי. ט"ו בשבט, כשמו כן הוא, חג האילנות. פעם בשנה, העם היהודי והחברה הישראלית עוצרים את מרוץ החיים, מפנים זרקור אל הצומח, חוגגים את הפריחה שבשדות ומציינים את הלבלוב שבאילנות. לבי אומר לי שזו שעת כושר מעולה ללמוד וללמד, להפנים ולהחצין, את נחיצות עולם הטבע, את התועלת האדירה שמפיקה האנושות ממרחבי הצומח, יחד עם הזכות והחובה לשמירת וטיפוח ערכי איכות הסביבה.

כידוע לכם, מתוקף תפקידי כיו"ר הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הנני פוקד קהילות יהודיות וציוניות הפזורות לרוב ברחבי תבל. אוזניי כרויות למוצא פיהם ואילו פי פתוח להשמיע באוזניהם את דבר הארץ ויושביה, כמיטב המסורת של הסוכנות היהודית לארץ ישראל הטווה קשרי אהבה בין כל שבטי העם היהודי. בתקופה האחרונה הזדמן הדבר שוב ושוב, שסוגיות איכות הסביבה ויחסי האנושות אל הצומח הועלו על ידי אנשי-שיחי, מתוך כאב על שקיעתם ודריסתם של ערכים נכבדים אלו תחת גלגלי העולם המתועש והקדמה הטכנולוגית, הן בארץ והן בעולם. רבים וטובים מהם הצביעו במורת רוח על האדישות הבלתי-נתפסת נוכח שריפת היערות באוסטרליה. שמעתי והזדהיתי.

את המסר שלהם ושלי לחג האילנות והנטיעות 2020 אביע בלשון חז"ל (מדרש קהלת רבה פרשה ז' פסקה 28): "בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַן-עֵדֶן, וְאָמַר לוֹ: רְאֵה מַעֲשַׂי כַּמָּה נָאִים וּמְשֻׁבָּחִים הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי – בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי, תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא תְקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי, שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ – אֵין מִי שֶׁיְּתַקֶּן אַחֲרֶיךָ".

שלכם,
יצחק (בוז'י) הרצוג