"כשאתה מתבונן בבנייה המורכבת כל כך אתה מבין שהכל נבנה עבורנו, היהודים, ואנו, כבודדים, נעדרי כוח, ורק יחדיו, כאומה, נוכל לנצח הכל כי רק ביחד אנו חזקים, הסבירה. המפגש נערך ביוזמת "בוחרים מחר לעד" של הסוכנות היהודית והקרן לניצולי השואה.
קופילוב-אלברז (76), שנולדה בשיאה של מלחמת העולם השנייה סמוך לעיר הסובייטית לנינגרד הנצורה על ידי הנאצים, ידעה שתעלה יום אחד לישראל, אבל לא יכלה לתאר לעצמה כמה ירגש אותה המפגש עם המורשת היהודית במנהרות הכותל. "אמרתי למדריכות המקסימות שליוו אותנו שבעת שאני צופה בבנייה הכל כך מורכבת של חומות בית המקדש, במנהרות הכותל המערבי, אני נדהמת לגלות שהכל נבנה, לפני אלפיים שנה, עבורנו היהודים, ואם נהיה יחד - נהייה חזקים. אסור לנו לעמוד לבד כי לבד אנחנו אפס", הדגישה.
קופילוב-אלברז היא מתורגמנית מדינית מרוסית לספרדית ומספרדית לרוסית, שסיימה את לימודי השפות באוניברסיטת לנינגרד וחיה היום בבאר שבע. היא נולדה באפריל 1942, תחת מצור גרמני כבד ביותר. הורי ואחותה, הבוגרת ממנה, ברחו לעיר קרובה כדי שהאם תוכל ללדת אותה. שם, באותה העיר, וולוגדה, דרומית ללנינגרד, היא נולדה ושהתה שנתיים. את האב גייסו לצי הסובייטי ואמה ואחותה שמרו על התינוקת הקטנה שעברה בעיות רפואיות לא מעטות בשל מחסור המזון. המשפחה שבה ללנינגרד ב-1944.
בסיום המלחמה התגוררה בעיר ולאחר שבגרה וסיימה את בית הספר התיכון היא נרשמה ללמוד שפות באוניברסיטה של לנינגרד, שם הכירה סטודנט קובני לשפות, והתפתח ביניהם סיפור אהבה. "נישאנו בלנינגרד ומשם נסענו להינשא בקובה. החלטנו להתגורר במדינה, שם הייתה גם העבודה שלי כמתורגמנית. התגוררתי שם שלושים שנה - עם תקופה של חמש שנים שהסובייטים לא התירו לי לשוב לקובה, כשהייתי בחופשה אצל בני המשפחה בבריה"מ - ועליתי לישראל ב-1996, כמה חודשים לאחר עליית בני".
"תמיד חייתי, גם בלנינגרד וגם בהבאנה כפליטה. ובשבילי לעלות לישראל זה להשלים מעגל: לעלות לארץ ישראל, בדיוק מאה שנים לאחר עליית הסבתא רבא שלי, והסבתא של אבי ז"ל. ולהיות כאן, בארץ, במנהרות של הכותל המערבי, זה ממש משהו מיוחד עבורי וחוויה יוצאת דופן" היא אומרת.
