"אחרי הפיגוע הזה הפקנו את הלקח שצריך לעזור לקהילות יהודיות בעולם להגן על עצמן, ושלא יהיה מצב שבגלל ענייני תקציב ייפגעו יהודים", מספר יערי. "ברור לכולנו שההגנה עליהם היא התפקיד של המדינות השונות, אנחנו כאן כדי לתת מעבר לכך. אם יהודי בכל מדינה באירופה לא ירגיש ביטחון לשלוח את הילד שלו לבית-ספר יהודי או ללכת בעצמו לבית-הכנסת – אז לאן הולך העם היהודי? לכן זה התפקיד שלנו בסוכנות היהודית להיכנס ולעזור".
הזעזוע מהקלות בה ניתן לפגוע ביהודים ברחבי העולם הוביל את הסוכנות היהודית להקים בשנת 2012 את הקרן לסיוע ביטחון לקהילות יהודיות. מאז הסוכנות היהודית השקיעה יותר מ-14 מיליון דולרים באבטחת מאות מתקנים בכ-60 מדינות. "הכספים האלה מיועדים אך ורק לצרכי הביטחון של הקהילות, עם דגש על אמצעי אבטחה ומיגון פיזי", מסביר יערי. "כל קהילה יהודית בעולם יכולה להגיש בקשה לקרן ולפרט מה הצרכים שלה. את התמיכה אנחנו מתעדפים לפי כמה קריטריונים, העיקרי הוא רמת האיום – יש מדינות בהן הקהילה מאוימת יותר מבמדינות אחרות. למרות שלאחרונה כל העולם הפך לזירת סכנה אחת גדולה".
איך קובעים את רמת האיום?
"אפשר לומר שאין כמעט מדינה בעולם שבה לא סייענו לקהילה המקומית. מבחינתנו, האיום מתחיל בצלבי-קרס, נמשך בתקיפות ברחוב ומגיע עד לאיומים בפצצות. יש כמה מדינות באירופה שנמצאות גבוה בסדר העדיפויות בגלל ריבוי אירועים אנטשימיים או אנטי-ציוניים בשנים האחרונות, חלקם קטלניים. בהיבט הזה אנחנו יודעים למפות טוב מאוד את העולם בעזרת הגורמים הרלוונטיים.
כמות האיומים הולכת וגדלה
"יש ערים בהן קהילות יהודיות שוכרות חברות אבטחה פרטיות או מאמנות את חברי הקהילה בהגנה עצמית", מספרת פלטוקינה. "מאז האירוע בהאלה יש עלייה גדולה מאוד במודעות לביטחון".
יערי מונה רשימה חלקית מאוד של אירועים שכוונו כלפי קהילות יהודיות בשנה שעברה: "רימון עשן הושלך לאולם בעיר לבוב באוקראינה בו נערכה הרצאה ליום השואה; ניסיון הצתה של בית-כנסת באקסטר שבבריטניה; חומצה הושלכה על תינוקת יהודיה שנכוותה קשות בעיר ברון שבצרפת. בנוסף התרחשו מאות מקרי ירי, איומים, מכות ואיומים בלתי פוסקים".
מדי שנה, כמות האיומים הולכת וגדלה. "אנחנו עוזרים באמצעי אבטחה פיזיים ממצלמה ואינטרקום בכניסה לבית-הכנסת, אמצעי מיגון נגד התפרצות של רכב, חלונות ודלתות חסינות ירי", מבהיר יערי. "הסיוע שלנו כולל גם אמצעי מיגון גדולים יותר כמו תאי בידוק, ביתנים של שוטרים, חומות, וגדרות חשמליות במדינות כמו דרום-אפריקה או בדרום-אמריקה. בברזיל קנינו מנעולים חכמים ל-50 מתקנים".
מהן המגבלות?
"באירופה, למשל, אף אחד לא יאשר לנו להתקין גדר חשמלית. בכל מדינה אנחנו צריכים לבדוק מה אנחנו יכולים לעשות, במגבלות החוק המקומי ורגישויות נוספות".
סייעתם למאות קהילות, מה הלאה?
"יש רשימת המתנה", אומר יערי. "יש הרבה מאוד קהילות שאין להן כסף, וההתלבטות שלהן היא האם להעסיק עוד מורה בבית-הספר או לקנות אמצעי ביטחון – ואנחנו רוצים לחסוך להם את הדילמה הזאת. ביטחון זה משהו מאוד בסיסי במדרג הצרכים. אנחנו מחפשים את הקהילות החלשות, שאין להן. תמיד נתחיל מהדברים הבסיסיים ביותר, ורק אחר כך נעבור למורכבים. אם בית-כנסת יבקש מצלמה כדי לראות מי נכנס – ניתן לו מיד".
