בנובמבר 2014 נפלה טרגדיה על משפחת טרודי מהכפר הדרוזי כיסרא-סמיע: השוטר זיידאן סייף, חתנה של רינאל טרודי, נרצח במתקפת טרור בשכונת הר נוף בירושלים והשאיר אחריו תינוקת בת ארבעה חודשים. סייף נפל כגיבור בעודו מגן על מתפללים יהודים בבית כנסת שהותקף בידי שני מחבלים. הוא הציל חיים והצליח לחסל בעצמו את התוקפים, אך נפצע אנושות ומת מפצעיו.
המשפחה זכתה לחיבוק חם ואוהב מהסוכנות היהודית, מה שהוביל את טרודי, ביחד עם אחיה קינאן, להחליט להחזיר לה אהבה.

"הסוכנות תמכה באחותי, במשפחה, לאחר מות גיסי", סיפר, "וחשבתי איך להשיב לסוכנות כגמולה. יצאתי עם הסוכנות, ביחד עם אחותי ללוס אנג'לס, כדי שתוכל להופיע בארוחת ערב שבה אחותי נשאה דברים. התקיים טקס לאות כבוד לגיסי".

"הוא היה בסוף משמרת לילה, בשבע וחמישה בבוקר", סיפר על סייף. "כמה דקות לפני כן דיבר עם אחותי, אמר שהוא צריך לצאת בהקדם, ואחרי כמה דקות שמע במכשיר הקשר הודעה על הפיגוע בהר נוף. הוא היה קרוב לזירה ופשוט לא חשוב פעמיים, לא היסס, והוא לא מיחידה מיוחדת, והוא פעל באומץ, דאג להציל אנשים, נסע לשם, התפרץ לבית הכנסת והחל לירות עד שחיסל את שני המחבלים". בלווייתו השתתפו אלפים, ביניהם נשיא המדינה ריבלין.

חיבוקה של הסוכנות הגיע בדמות פעילות הקרן לנפגעי טרור, תרומות, מבקרים מיהדות ארה"ב שהגיעו לכפר כיסרא-סמיע וכולם הביעו רק תמיכה והערכה לגיבור שנפל. בנוסף, הזמינו את בני המשפחה לבקר את יהדות התפוצות ולספר את סיפורו.

"אחותי טסה ללוס אנג'לס, לניו יורק, וושינגטון, לניו יורק, כדי לנאום בפנים יהודים אמריקאים. אני ליוויתי אותה והצטרף אלינו איש הסוכנות בשם דב. הוא סיפר לי שיש מחנות קיץ שהסוכנות משגרת אליהם מדריכים והציע שאגיש מועמדות. שמעתי בעצתו והתקבלתי". לדבריו, החמלה שראה מצד יהדות ארה"ב מילאה אותו ברצון לחזק את הקשר בינה ובין ישראל, כשליח דרוזי. הוא נשלח להדרכת בני נוער במחנה בדנוור שבקולורדו.

"המפגש הראשון עם החניכים היה מאוד מרגש. הזדהיתי כדרוזי והם היו סקרנים לדעתי מה זה דרוזי. הם שאלו שאלות - מאיפה הגיעו הדרוזים לישראל, וסיפרתי הכל בשמחה", העיד. "המדריכים היו מסבירי פנים אף שהבינו שלא היה לי נוח בתחילת השליחות בגלל שלא הכרתי איש וזה היה חדש לי. לאחר מספר ימים ישבתי עם החניכים, דיברתי איתם, האנגלית השתפרה במהירות. אמנם היה לי מבטא אבל לא חששתי מכך".

טרודי סיפר על המפגש עם צעירים וצעירות יהודיים במחנות הקיץ, שהוקסמו מהמגע עם דרוזי – שאינו יהודי, אך קשר גורלו בגורל ישראל ואוהב אותה מכל הלב. "היו הרבה שיחות על הרפורמים. שמתי לב שהם רוצים להתחבר ולהיות שייכים לכלל ישראל. הם לא רוצים שתהייה הפרדה בין נשים וגברים בבית הכנסת. דיברנו על זה הרבה. אמנם אני לא יהודי אבל דנתי עימם בנושא זה וכך למדתי על הדברים השונים בין הסיעות השונות ביהדות".

"המשפחה תמכה ביציאה שלי לשליחות והם ידעו שהשיחות תהיינה סביב עניינים יהודיים אבל הם גם ידעו שאדבר על זיידאן. לטוס למחנה, להיות חלק משליחות, זה היה הדבר שהמשפחה תמכה בו".

לדבריו, דרוזים לא נוהגים לשהות תקופות של חודשים מחוץ לבית, אך משפחתו תמכה מאוד והוא זכה לכבוד רב כששב. בנוסף, לא נפגעו לימודיו האקדמיים בצורה משמעותית על אף שיצא למחנה במהלך שנה ב' בתואר שלמד.

"הסוכנות הוא ארגון ענק שעושה עבודה אדירה. אני ממשיך להיות בקשר עם יהודים אמריקאים והם אמורים להגיע לכאן, לכפר שלי, בקרוב. הם שמגיעים לישראל לשישה שבועות וכבר דיברו איתי שהם יבלו איתי. אני אמרתי להם שכעת זה התור שלי לארח אותם כאן. נוצר קשר מאד משמעותי ולי ברור שעם הסוכנות תמיד אהיה בקשר, כי זה כבוד עבורי לשמור עם אנשיה קשר ולאורך זמן".