במחצית השנה הראשונה של 2020 החלו מדינות העולם להיסגר אחת אחרי השנייה. ההתפרצות הגלובלית של נגיף הקורונה השביתה נמלי תעופה ושירותים ציבוריים וכפתה על מאות מיליוני אנשים להסתגר בבתיהם. המשבר הכלכלי לא איחר לבוא ואתגרים חדשים רבים הצטרפו במהרה לאתגרים הקבועים של הסוכנות היהודית. "מהרגע הראשון הבנו שאנחנו צריכים להוביל את המנהיגות בעם היהודי ושזה קריטי כדי לשמור על התפקוד של כל-כך הרבה תשתיות חשובות שיש לנו", מספר יצחק הרצוג, יו"ר הסוכנות היהודית.

משבר הקורונה אילץ את הסוכנות היהודית להגיב בזריזות וביצירתיות. "היה לנו ברור שיש אזורים כמו איטליה ואתיופיה שהם מקרי קיצון – ושם היינו צריכים לספק אמצעי חירום מיד", אומרת אמירה אהרונוביץ, מנכ"לית הסוכנות היהודית. "בין אם זה מזון וחומרי חיטוי או חצי טון מצות שלא היו להם בפסח באתיופיה. זה היה מבצע מאוד מורכב".

חיזוק החברה הישראלית והקהילות היהודיות בעולם

פעילות הסוכנות היהודית התחלקה לשניים: ישראל ושאר הקהילות היהודיות בעולם. "בארץ לקחנו על עצמנו מיידית את כל תחום המגזר השלישי, לצד העמותות והמלכ"רים, כדי לסייע להם במאבק לקבלת סיוע של הממשלה", מספר הרצוג. בנוסף הקימה הסוכנות היהודית בזריזות קרן סיוע שנותנת הלוואות לעמותות. "אנחנו בעצם היחידים בכל המשבר הזה שהלכו עם העמותות בזמן שהמדינה השאירה אותן מאחור".

הסוכנות היהודית מסייעת בשגרה גם למשפחת ישראליות רבות, בין אם זה בכפרי הנוער או בפרויקטים של נוער בתוך הקהילה. "אלה משפחות שביום בהיר אחד הפכו פתאום לפגיעות עוד יותר", אומרת אהרונוביץ. "הן תחת האחריות שלנו ולעולם לא נפקיר אדם מאחור בטענה שזה המצב ואין מה לעשות. תמיד יש מה לעשות ותמיד נעשה".

בשלב הבא בסיוע החירום גייסה הסוכנות היהודית, יחד עם קרן היסוד והפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, תרומות עבור קהילות יהודיות בעולם, שספגו מכה קשה מאוד בעקבות הקורונה. הכסף ניתן כהלוואות לקהילות ללא ריבית. "אחרי שסיימנו עם הקהילות באיטליה ואתיופיה יצאנו לעולם והבנו שיש שבר במוסדות הקהילה והחברה אחרי שהם איבדו את ההכנסות שלהם בין-לילה", מספרת אהרונוביץ. "הבנו שנולד כאן צורך תזרימי גדול, ומיד פעלנו ועזרנו להם לצאת מהתקופה הקשה הזאת. הענקנו את השירותים הבסיסיים של חינוך ורווחה לקהילה שלהם".

העלייה ממשיכה – אפילו בתקופת הקורונה

במקביל למצב החירום שהתפתח, העלייה לישראל נמשכת במלוא עוזה. "עשינו את הבלתי אפשרי והבאנו יהודים ממקומות שבהם נסגרו נמלי התעופה", מספר הרצוג. העולים החדשים שנוחתים בישראל נכנסים מיד לבידוד, בהתאם להנחיות. אבל איך מסבירים לעולים חדשים שמגיעים לארץ שהם נאלצים להיכנס לבידוד? ואיך דואגים שהעולים החדשים באמת יהיו בבידוד? מאות עולים עזבו את כל חייהם מאחור והגיעו לפה להתחיל חיים חדשים במהלך משבר הקורונה. "דאגנו לכל מה שצריך, מחבילות המזון ועד לטפסים של משרד הבריאות בכל השפות", מסביר שי פלבר, סמנכ"ל ומנהל היחידה לעליה וקליטה בסוכנות היהודית. "במקביל, טיפלנו בעולים שכבר נמצאים בארץ במרכזי הקליטה ובתוכניות הצעירים שלנו. היינו צריכים לדאוג גם לעשרות העולים שכבר הצליחו למצוא עבודה בישראל ומיד הוצאו לחל"ת".

לדברי אהרונוביץ, "העולים הפגיעים ביותר ספגו את המשבר חזק יותר מאחרים. היינו צריכים לצייד אותם בטאבלטים ללמידה מרחוק ולתת להם להרגיש חלק מהחברה. גם בימי שגרה אנחנו שומרים עליהם 24/7 אבל עכשיו היינו צריכים לבנות מעטפת חדשה שלמה לאור הנסיבות".

ומה לגבי המועמדים לעלייה, שהקורונה איימה לעצור את התהליך שהם עברו? "המשרדים שלנו סגורים אז במקום להביא לנו מסמכים, פתחנו את האפשרות לשלוח אותם דרך פדקס ללא מגע יד-אדם, ובמקום ראיונות אישיים עברנו לראיונות בזום – הכול כדי לא להפסיק את התהליך", מספר פלבר. "שאלו אותי לא מעט למה שלא נפסיק את העלייה לשנה וזהו – אבל זה לא בא בחשבון. העלייה לא תיפסק לעולם. אנשים כבר קיבלו החלטה, מכרו את הבית, התפטרו מהעבודה ואנחנו לא נפקיר אף יהודי מאחור".

שומרים על הגיל השלישי

בבתי גיל הזהב של חברת "עמיגור", חברת בת של הסוכנות היהודית, גרים אלפי קשישים – חלקם ניצולי שואה – שצלחו את המשבר ללא מקרה אחד של קורונה, אבל זה לא היה פשוט. "אנחנו לא נותנים רק קורת גג", אומר ארז שני, סמנכ"ל עמיגור. "האחריות שלנו היא על האנשים. על הבריאות שלהם והבדידות שלהם ושמחת החיים שלהם".

במהלך התקופה הזאת הקפידו בראש ובראשונה ביתר שאת על הנחיות משרד הבריאות אבל אחד האתגרים הגדולים במהלך הסגר היה לפתור את בעיית הבדידות והריחוק מהמשפחות.

"החלטנו שאם הדיירים לא יכולים לרדת לפגוש את בני המשפחה למטה – אנחנו נעלה את בני המשפחות שלהם למעלה", אומר שני בהתייחסו ליוזמה של הסוכנות היהודית להציב מנופים עליהם טיפסו בני המשפחות של הדיירים בקומות הגבוהות ונפגשו איתם אחרי תקופה ארוכה מבעד למרפסות. "הצלחנו להפגיש ביניהם פנים מול פנים ולא רק בזום כמו רוב בני הגיל השלישי באותם ימים".

שליחי הסוכנות היהודית – תשתית הסיוע בעולם היהודי

זמן קצר לאחר פרוץ משבר הקורונה התקבלה בסוכנות היהודית החלטה אסטרטגית להשיב לישראל את השינשינים (צעירים בשנת שירות) כדי להגן עליהם, אבל להשאיר את מאות השליחים בקהילות שלהם ברחבי העולם כדי שיהפכו לתשתית הסיוע של הסוכנות היהודית ברחבי העולם היהודי.

"כבר בשלבים הראשונים החלטנו שרוב השליחים שלנו נשארים בשטח, בקהילות שלהם ובתנועות הנוער בתפוצות בכל דרך אפשרית", מספרת רותי מור פז, מנהלת יחידת השליחים בסוכנות היהודית. לדבריה, המטרה העיקרית הייתה להראות שהשליחים הם חלק מהקהילות באמת, גם ברגעים הטובים וגם ברגעים הקשים. "כך יצרנו מצב שבו ברגע שיש הקלות בסגר, השליחים כבר בקהילה ולא צריכים לטוס לשם ולחכות שתסתיים תקופת הבידוד שלהם".

בית הספר לשליחות (במסגרתו עוברים השליחים הכשרה) פיתח עבור השליחים טכניקות שעזרו להם להפוך את הפעילות הפרונטלית הקבועה לפעילות משמעותית אונליין. "חשבנו איך מייצרים שיחות, דיונים, תכנים רלוונטיים ופעילויות עם תוכן אמיתי שיעזור לצלוח את השבועות הקשים האלה", אומרת מור פז. "בנינו תכנים חוצי תפוצות שהתאימו לכולם, לא חשוב אם זה זומבה או יוגה או הקראת סיפורים לילדים – אז במקום שיהיו לנו קהילות קטנות בכל מדינה פתאום הפכנו לקהילה אחת גדולה".