נהוראי תמנו (13) מבאר-שבע היה בדרכו ליום הראשון בקייטנת הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית. הוא עלה על האוטובוס בתחנה הקרובה לביתו והלך מיד לספסל האחורי, שם כבר ישב גל בקלו (14), אף הוא מבאר-שבע. חלפו דקות בודדות ונהוראי החליט לפנות לגל ולהציג את עצמו. עד שהגיעו ליעדם הפכו השניים לחברים טובים, שלא נפרדו זה מזה עד סוף היום. כששבו הביתה וסיפרו להוריהם על החברות החדשה, נכונה להם הפתעה.

"התברר לנו שהאימהות שלנו חברות כבר כמה חודשים", מספר תמנו. "הן עושות הליכות ביחד בעיר, יושבות לקפה ומכירות ממש טוב. בזכות הקייטנה עכשיו גם אנחנו חברים טובים".

ואתם חושבים שתישארו חברים גם אחרי הקייטנה?
"ברור! אחרי שבוע של קייטנה כבר הזמנתי אותו אליי הביתה ליום ההולדת שלי, עם כל החברים הטובים שלי. ככה זה יישאר גם אחרי שתסתיים הקייטנה".

״אנחנו ישנים בממ״ד כי שם אנחנו מרגישים בטוחים״

בן-אל כהן משדרות משתתף בקייטנה זו הפעם השלישית ברציפות. הקשר שלו עם הקרן לנפגעי הטרור בסוכנות היהודית החל ביוני 2014. בדיווח החדשות נאמר שטיל קסאם נפל ליד בית בשדרות, ״לא היו נפגעים ולא נגרם נזק״ אך כהן אובחן כסובל מפוסט-טראומה.

"ביום שישי האחרון נשמעה אזעקת צבע אדום ורצנו לממ"ד. ככה זה, אני רגיל", הוא מספר. "פעם הייתי בבית הספר בחוץ בהפסקה, ופתאום היה צבע אדום וראיתי את הקסאם בשמיים - ואז שני טילים של כיפת ברזל פוצצו אותו. רצתי למזכירות והסתתרתי שם, אבל הכל היה קרוב אלי. בבית אני ישן עם אחותי בממ"ד, כי אנחנו מפחדים שיהיו אזעקות ושם אנחנו מרגישים בטוחים".

זה מתסכל?
"אלה החיים שלנו, אין לי מה להיות מתוסכל".

"המטרה: לאפשר להם לנקות את הראש"

ארבע פעמים בשנה (סוכות, חנוכה, פסח וסוף אוגוסט) מקיימת הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית את הקייטנה המיוחדת לילדים מאזור הדרום, שהם או משפחתם נפגעו מטרור. יותר מ-350 ילדים מרחבי האזור זוכים במסגרת הקייטנה ליהנות ממגוון פעילויות כמו ביקורים בפארקים, שמורות טבע וצפייה בסרטים, במהלך השנה.

"המטרה שלנו היא לאפשר הפגה של ילדים בגילאי 7-16, להעשיר את החופשים שלהם ולאפשר להם לנקות את הראש", מספרת הילה גייר, מנהלת הקרן לנפגעי טרור מייסודה של הסוכנות היהודית. "יש משפחות שאנחנו מלווים במשך שנים; אחת המשתתפות בקייטנה היא ילדה שאיבדה רק בחודש מאי האחרון את אבא שלה בשדרות אחרי שטיל פגע בבית; יש ילדים שלא יוצאים כמעט מהממ"ד ואנחנו מצליחים להביא אותם הנה״.

קייטנת הקיץ מתקיימת במהלך שבועיים, ומה עם שאר השנה?
"שבועיים של ימי הקייטנה בקיץ, מתקיימים תמיד בשבועות האחרונים של החופש, כאשר אין מסגרות אחרות, והילדים וההורים מוצאים את עצמם ללא מענה. בחלק גדול מן המקרים, השהייה של הילדים בבית ללא מעש, יכולה לעורר תופעות לא רצויות, הקשורות לפוסט טראומה. היציאה מהבית, למסגרת מוכרת ובטוחה, עם צוות מדריכים מיומן ומוכר, המלווה את הילדים לאורך שנים, היא עזרה משמעותית מאוד להורים ולילדים. מלבד זאת, חשוב לציין כי הקרן מקיימת קייטנות גם בחופשת הסוכות, חנוכה ופסח. בסה"כ אנחנו מציעים לילדים 21 ימי קייטנה בשנה.

"הערך שיש לילדים כאן לא יסולא בפז, והחוויות שהם צוברים מלוות אותם הרבה אחרי שהקייטנה מסתיימת. הודות לתרומות העולם היהודי: הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, קרן היסוד ותורמים פרטיים, אנחנו יכולים ללוות אותם לאורך השנה במענקים, תמיכות ועזרה. הם אף פעם לא לבד".

הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית נוסדה בשנת 2002 כדי להעניק סיוע למי שהוכרו על ידי המדינה כנפגעי פעולות איבה. הקרן מעניקה סיוע בגובה של עד 25 אלף שקלים לבית אב, לנפגעי הטרור ובני משפחותיהם, בנוסף לסיוע שמעניקה המדינה. המענקים משמשים לצרכים שיקומיים שונים כמו סיוע במימון טיפולים רגשיים, טיפולי רפואה משלימה, העשרה ולימודים, שיעורי עזר לילדים ועוד. בנוסף, מפעילה הקרן ערוץ סיוע מיידי לנפגעי פעולות טרור ומעניקה סיוע בגובה 4,000 שקלים כ-72 שעות לאחר אירוע הטרור. הקרן פועלת בשיתוף קרן היסוד, הפדרציות היהודיות, תורמים וקרנות פרטיות.

״אי אפשר לחיות בפחד כל הזמן״

במסגרת הפעילות בשמורת הטבע עין חמד, סמוך לירושלים, הילדים מוצאים גם כמה דקות למשחקי חברה. "ממש כיף לי כאן", מספר כהן. "היינו כבר ב׳חי כיף׳ בראשון לציון, היום אנחנו מטיילים בטבע ומחר הולכים לסינמה סיטי. גם אחי הקטן כאן וחברים מבית הספר, ויש לנו משחקים שאנחנו משחקים באוטובוס בדרך ממקום למקום".

עבור גל בקלו זו הפעם החמישית בקייטנה. הוא הגיע אליה אחרי שאמו נפגעה מנפילה, בעקבות מטח של 16 טילים על באר-שבע במהלך מבצע "עמוד ענן". ״אני שמח מאוד שיש לי את האפשרות לצאת ולהסתובב בארץ ולהכיר אנשים חדשים. יש לי כאן כבר חברים משנים קודמות שגרים ביישובים רחוקים יותר ממני, וזאת הזדמנות לראות אותם שוב וגם לעבור חוויות ביחד".

את המפגש הקשה שלו עם הטרור, חווה תמנו לפני כשנה, כשאמו שמעה אזעקה באמצע הלילה ותוך דקה מיהרה לשלוף אותו ואת שני אחיו מהמיטות ולהיכנס לממ"ד – כך הצילה את חיי משפחתה. "בסביבות השעה שתיים וחצי בלילה נשמעה אזעקה. רצנו לממ״ד, בדיוק כשהבית חטף פגיעה ישירה. לפני כן, היתה תקופה שקטה ורק אחרי שהגראד נפל עלינו, פתאום התחילה ההתחממות בדרום. הבית נהרס כולו", הרקטה ששוגרה מעזה פגעה ישירות בבית המשפחה וגרמה לקירות לקרוס. כל החפצים והזכרונות של בני המשפחה נקברו תחת ההריסות.

מצליחים להשתחרר מהטראומה?
"בחצי השנה הראשונה הייתי בחרדה גדולה מאוד. עדיין יש חרדה, אני לא אשקר, אבל עכשיו זה קצת מתחיל לרדת. הקייטנה הזאת עוזרת לחשוב על דברים אחרים, וגם יש הרבה אנשים טובים שעוזרים. אחרי שחטפנו את הגראד הזמינו אותי למשחק של הפועל באר-שבע בכדורגל, ועליתי להביא את הכדור לשופט. אחר כך אלונה ברקת הביאה לנו מנויים למשחקים. זה נחמד מאוד".

כהן מתמודד עם הטראומה בעזרת ג׳ודו. ״אני אוהב את זה ומוציא את כל האנרגיה שלי שם״, הוא מספר. "אני כבר חגורה צהובה וממשיך להתאמן כל הזמן. זו ההזדמנות שלי להוציא קצת את כל מה שעובר עליי בפנים, וגם להתאמן ולהתקדם״. כשהוא לא מנסה להכריע יריבים על המזרון, הוא אוהב לבקר את סבו וסבתו במושב ניר משה. ״יש להם משק גדול. אני מטייל שם ומפריח עפיפונים במרחבים הגדולים שם".

לעפיפונים יצא שם רע בדרום בשנים האחרונות.
"אני לא אתן לחמאס להרוס לי את החוויה של העפיפונים. אני רץ בין הלימונים והאבטיחים, מעיף את העפיפון שעולה לגובה ושולט בו. זה מאוד מרגיע וכיף".
תמנו: "אני פחות בעפיפונים, יותר אוהב גיימינג אונליין, והתחלתי גם לעשות סרטוני יו-טיוב".
בקלו: "אני משחק כדורסל כבר שנים. יש לי סל בבית, אז אם קורה משהו אני יוצא לשחק בחוץ ונרגע".

מפחיד לגור באזור שלכם?
בקלו: "מה פתאום? זה ממש לא מפחיד לגור בבאר-שבע. אתה לא יכול לחיות בפחד כל הזמן. גם לנסוע במכונית זה מפחיד או ללכת לבד ברחוב. אז מה, לא תיסע במכוניות או לא תוציא רישיון על אופנוע?"
תמנו: "דווקא אופנוע אולי לא כדאי להוציא"