אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת-מְדִינַת-יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ. הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ וּפְרֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ. חַזֵּק אֶת יְדֵי מְגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ, וְהַנְחִילֵם אֱלֹהֵינוּ יְשׁוּעָה וַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן תְּעַטְּרֵם, וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ.

וְאֶת אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, פְּקָד-נָא בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרֵיהֶם, וְתוֹלִיכֵם מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְצִיּוֹן עִירֶךָ וְלִירוּשָׁלַיִם מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ: וֶהֱבִיאֲךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ:

וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וּשְׁלַח לָנוּ מְהֵרָה בֶּן-דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ, לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתֶךָ.

הוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ: יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָמֵן סֶלָה.

• • •

בערב ראש השנה, בערב יום הכיפורים ובשבתות, נוהגים במרבית בתי הכנסת במדינת ישראל לקרוא את התפילה לשלום המדינה ויש ששרים אותה.

התפילה תוקנה על-ידי הרבנים הראשיים לישראל, הראשון לציון מאיר חי עוזיאל ואייזיק הלוי הרצוג, ופורסמה לראשונה בעיתון "הצופה" שבועיים לפני ראש-השנה תש"ט (ספטמבר 1948).

במשך שנים רבות שרר ויכוח בשאלה מי כתב את התפילה. תקופה ארוכה היא יוחסה לסופר ש"י עגנון, אחרי שבתחילת שנות השמונים נמצא בארכיון עגנון בספריה הלאומית עותק מוקדם שלה בכתב ידו.

הד"ר יואל רפל, שחקר את הסוגייה, הכריע שהיא נכתבה על ידי הרב אייזיק הלוי הרצוג (סבו של יצחק הרצוג, נשיא המדינה ויו"ר הנהלת הסוכנות היהודית לשעבר). הוא אף מצא את הנוסח המקורי שלה, בכתב ידו של הרצוג. עגנון, על-פי רפל, התבקש על-ידי הרבנים ולהעיר את הערותיו ואכן השפיע על הנוסח הסופי.

מאז נכתבה התפילה היא נדפסה, בגירסאות הכוללות שינויים והתאמות, בסידורים שיצאו בישראל ובעיקר בתפוצות. הנוסח שהבאנו כאן הוא הנוסח המקובל וזה שנאמר ברוב בתי הכנסת בישראל.

במשך השנים נכתבו לברכה לחנים שונים, המוכר שבהם הוא זה שכתב המלחין היהודי-אמריקני סול זים.