ספיר רזניק יודעת מהי חלוציות. לפני שבע שנים היא הייתה השינשינית הראשונה של הסוכנות היהודית בבוסטון וכיום היא חוזרת לאותו אזור, כשליחת הסוכנות היהודית-עמיתי ישראל לאוניברסיטת הרווארד היוקרתית. רזניק, בת 25, גדלה בחדרה וכבר מגיל צעיר השתתפה במשלחות ובמחנות קיץ דרך הסוכנות היהודית ונפגשה עם נוער יהודי מצפון אמריקה ("אני מגדירה את עצמי כילדת סוכנות") וכך הגיעה גם לעולם השליחות.

מיד אחרי התיכון ספיר וחברתה יצאו לשנת שירות בקהילה היהודית בבוסטון:  "השנה שלי כשינשינית הייתה שנה מדהימה שהשפיעה עליי מאוד ואפילו הובילה אותי לשרת כקצינת חינוך בצבא", היא מספרת.

כיום, כשהיא בוגרת טרייה עם תואר ראשון בממשל מאוניברסיטת רייכמן, היא החליטה שזה הזמן לעורר את הג'וק הישן שלה ולצאת לשליחות נוספת מטעם הסוכנות היהודית: "בזמן שהחברים שלי התעסקו בשאלה היכן יעבדו או ימשיכו את לימודיהם האקדמיים, לי בער מאז שנת השירות להעמיק בקשר עם ארה"ב ויהודי התפוצות. במהלך התואר טסתי למשלחת מטעם הלימודים לארה"ב ונפגשנו שם עם חבר'ה צעירים וארגונים יהודיים. ראיתי מהצד של הישראלים כיצד הם מגלים לראשונה את יהדות ארה"ב ואת הקשר שלה לישראל". עבור ספיר זו הייתה נקודת מפנה. היא חזרה לארץ והחליטה לנסות לחזור לשטח ולהיות שליחה. "עברתי את המיונים וכחודש לפני ההכשרה התקשרו וסיפרו שיש תקן חדש בהרווארד, שליחות חדשה והתמודדות חדשה עם סטודנטים וקהלים שהם לאו דווקא יהודים, והתמודדות עם העולם המשתנה מסביב בקצב מסחרר. לתחושתי זה המקום הכי משמעותי וחשוב שאני יכולה להיות בו, המקום הכי נכון בו אני יכולה לעשות טוב מבחינת הצרכים של מדינת ישראל ברמת גלי האנטישמיות והעלייה לארץ, ואני מרגישה שהשליחות שלי תעזור למדינה לשגשג".

בניגוד לשליחים אחרים שמגיעים למקום חדש ולא מוכר, ספיר חוזרת לנופים בהם גרה במשך שנה ולמקום שהיה לבית שני עבורה: "בשנת השירות למדתי שאלה קשרים משמעותיים, אמיתיים, הם לא סתם באים לשמוע על ארץ הקודש. בשנה שעברה פגשתי חניכה בת 13 שלא ראיתי שש שנים שהגיעה לארץ ורצתה להיפגש. תמיד אמרתי לחניכים ולחברים מבוסטון שאני האדם שלהם בישראל. אנשים שליוו אותי במהלך השליחותעדיין חלק מחיי, ואף התייעצתי עם האמא המאמצת שלי מהשליחות מה ללמוד באוניברסיטה. היו המון אנשים שאני מרגישה שבקשר איתנו הקשר שלהם לישראל, התחזק. ישראל זו לא המילה הגדולה וגם לא בוסטון – אלא ספיר ויעל ולארי וקייט – אלה האנשים". היא גם מספרת כיצד בשומר החומות קיבלה כל כך הרבה שאלות ודאגות לשלומה, והתרגשה מכך מאוד: "יש לי פלוגה שלמה בבוסטון שנמצאת איתי כל הזמן", אמרה.

כעת ניצבת ספיר בפני אתגר חדש והוא לייצג את ישראל באוניברסיטת הרווארד, מול סטודנטים וארגונים הפועלים בקמפוס: "יש שם סטודנטים פעילים וחכמים, שתשובה פשוטה או שטחית לא תיצור עמם את הקשר. אני צריכה ללמוד לדבר איתם ולדעת מה מעניין אותם. להבין מה הסטודנטים צריכים ואיך אני מייצגת את המדינה שלי. אני הדמות המתווכת לישראל, וזו אחריות גדולה. יש מורכבות, אנחנו לא במלחמת עובדות אלא במקום של רגשות. שליח צריך להבין מהם האתגרים שלהם ולדעת להשתלב שם, וכשזה מושתת צריך להיות גמיש מחשבתית כדי להצליח לפעול".