משה סמואלס גדל בישראל אבל רק בגיל 24, כשהגיע כשליח הסוכנות היהודית למחנה "רמה" בקנדה, הרגיש לראשונה בחייו ישראלי. "נולדתי בשיקגו ועלינו לארץ כשהייתי בן 3. גדלתי בבית ירושלמי אנגלו-סקסי ועשיתי את המסלול הרגיל של ילד דתי-לאומי בירושלים, אבל בקרב החברים תמיד הייתי ׳האמריקאי׳. כשהגעתי למחנה קיץ בקנדה, לראשונה בחיי ייצגתי את ישראל. עד לאותו זמן הרגשתי שהזהות האמריקאית שלי היא מכשול עבורי לשילוב בחברה הישראלית, הרגשתי אאוטסיידר, זה לא היה מגניב להיות ׳אמריקאי׳, ופתאום יכולתי להשתמש בה ככלי לחיבור בין הילדים במחנה למדינת ישראל. שתי הזהויות שלי נפגשו."

אך זו לא הייתה החוויה המטלטלת היחידה עבור סמואלס באותו קיץ:

"גדלתי בבית דתי אורתודוקסי ורשת מחנות הקיץ "רמה" היא קונסרבטיבית. זה היה המפגש הראשון שלי עם היהדות הפלורליסטית בצפון אמריקה. זה הציף עבורי המון שאלות בנוגע לזהות היהודית שלי – המניין היה מעורב, המנגינות אחרות, הגישה התיאולוגית הייתה שונה מזו שאני רגיל אליה."

משה סמואלס הוא אדם של חיבורים. באופן סמלי המפגש עם סמואלס מתרחש בלב ירושלים, בבית קפה בבעלות יהודים צרפתים, לא רחוק מבניין המוסדות הלאומיים בו שוכנים משרדי הסוכנות היהודית – הארגון שחרט על דגלו לחבר בין ישראל לקהילות היהודיות בעולם. סמואלס עצמו, הפך למשימת חייו את העמקת הקשר בין הישראלים ליהדות ארה"ב. 20 שנה אחר כך, אותו מפגש ראשוני הביא אותו לקחת את הנושא הכה טעון ומורכב הזה למקום שאפילו הוא לא דמיין להגיע אליו – הפריים טיים הישראלי.

הסדרה "היהודי החדש" בכאן 11, שהופקה בשיתוף הסוכנות היהודית ופדרציית ניו יורק, לוקחת את הקומיקאי והשחקן גורי אלפי למסע מרתק בארה"ב של 2020 ומפגישה אותו עם הזרמים השונים ביהדות אמריקה. הסדרה מעוררת שאלות על זהות יהודית, הדרך השונה בה ישראלים ואמריקאים מתייחסים ליהדותם ובעיקר מציגה לישראלים איך נראים החיים של יהודים באמריקה. עבור סמואלס התשובה ברורה:

"להיות יהודי בארצות הברית זו בחירה. בניגוד לישראלי שהזהות היהודית שלו נוכחת כל הזמן במרחב הציבורי, בשפה, בכל מקום בעצם, אצל האמריקאים זה לא ככה. להיות יהודי בארה"ב דורש השקעה וכוונה ואקטיביות. ברגע שמבינים את עוצמת ההשקעה, יותר פתוחים לכך שיש כל מיני דרכים להיות יהודי. יש יותר מדרך אחת וכל בחירה היא ראויה. אני לא מצפה שישראלים ירצו לאמץ את זה אחד לאחד. אין פה מטרה להטיף לישראלים או לחנך אותם לחיים יהודיים כמו בארה"ב. לישראלים יש את הזהות היהודית שלהם. אפשר אולי להרחיב את היריעה ואת דרכי הביטוי, אבל העיקר הוא לא לזלזל ולא לבטל את החוויה כלא עוצמתית או לא לגיטימית, שזה דבר שישראלים נוטים לעשות."

לסמואלס עצמו כבר יש היכרות מאוד מעמיקה עם יהדות צפון אמריקה על כל גווניה. מאז אותו מחנה קיץ הוא חזר לא פחות מ-16 פעמים כשליח מחנות קיץ של הסוכנות היהודית בצפון אמריקה, ובין לבין גם היה שליח הלל-עמיתי ישראל באוניברסיטת ווסט-אונטריו בקנדה, שליח הוראה בבירמיניגהאם, קהילה יהודית קטנה באלבמה, ולאחר שהתחתן יצא עם אשתו לשליחות של הסוכנות היהודית באפר ווסט סייד במנהטן, שם היו ארבע שנים. השליחות חידדה אצלו את ההבנה שהוא אמנם מצליח להביא את ישראל ליהדות אמריקה אבל הישראלים עצמם – לא מכירים בכלל את החלק הזה בעם היהודי:

"נוצרה אצלי ההבנה שצריך להנגיש את יהדות ארה"ב לישראלים ויחד עם 2 חברים הקמתי את "שזור", חברת תיירות חינוכית שמטרתה להביא משלחות של מנהיגות ישראלית לאזור ניו יורק ולהפגיש אותם עם הדרכים השונות בה אנשים חווים את יהדותם באמריקה."

המשלחות זכו להצלחה רבה אבל סמואלס רצה להאיץ את תהליך החיבור של הישראלים עם יהדות אמריקה:

"האמת שהרעיון לעשות סדרה מן הסוג הזה קינן בי כבר הרבה שנים. כשגרתי בתל אביב אחד מהשכנים שלי היה כותב של גורי אלפי ב"מצב האומה" וכשסיפרתי לו על הרעיון שלי לסדרה מסוג זה, הוא חשב שגורי יהיה מעולה לפרויקט והסכמתי איתו – אבל הוא אמר שלדעתו אני צריך לחכות לזמן המתאים כדי לרתום אותו לכך."

סמואלס חיכה כמה שנים בסבלנות עד שהתנאים יבשילו וב-2018 זה סוף סוף קרה:

"גורי גר באותה שנה בארצות הברית וחיפש פרויקטים חדשים. נפגשתי איתו בניו יורק והוא מיד התלהב. הוא עצמו היה באותו זמן בתהליך בירור הזהות היהודית שלו בעקבות המעבר לארצות הברית."

יחד עם המפיק אסף נאווי הם פנו לתאגיד השידור הציבורי "כאן" – שם אהבו את הפרויקט ונתנו להם חוזה למיני סדרה בת 4 פרקים:

"מאותו הרגע התחלנו תהליך של גיוס כספים מקרנות וארגונים שונים ששמו להם למטרה לקדם את הקשר בין הציבור הישראלי ליהדות ארצות הברית. הסוכנות היהודית הייתה בין הראשונות שנרתמו לפרויקט יחד עם פדרציית ניו-יורק, קרן רודרמן וארגונים נוספים."

משה סמואלס (משמאל) וגורי אלפי. קרדיט צילום: דודי כהן

לאחר שהכסף גויס, הצוות יצא לתהליך של מחקר ופיתוח הסדרה וב-28 בפברואר 2020 נחת הצוות בארצות הברית והחל בצילומים. לסמואלס, שהחזיק עד אז בכובע של תחקירן ראשי, יוצר ועורך משנה של הסדרה נוסף תפקיד חדש – כוכב טלוויזיה:

"במקור לא היה תכנון שאני אהיה בטלוויזיה. זה התגלגל מכיוון שביום הראשון של הצילומים ניגש אליי דודי כהן, העורך הראשי של הסדרה שהיה סוג מנטור בתהליך ולמדתי ממנו המון על איך עושים טלוויזיה. הוא אמר 'בואו נעשה ניסיון ולפני ואחרי כל מפגש של גורי עם הדמויות בסדרה אתם תנהלו שיחה ונראה איך זה עובד. נראה אם יש חיבור או אין ואחר כך נחליט מה עושים עם זה.' אני הייתי בהלם ולא היה לי מושג לאן לקחת את זה, לא הייתי לבוש לזה אפילו, זה הוחלט שעה לפני שהתחלנו לצלם. כל הצוות הבין מהר מאוד שזה חלק מהשפה של הסדרה, המקום הדיאלוגי שמאפשר להשמיע קולות שונים ושיח, הוויכוח שאנחנו רוצים שיתקיים בחברה הישראלית, יכול להתקיים גם ביני לבין גורי. השאלות שהצופה מעלה, גורי יכול לשאול אותן על המסך."

גם את העבודה עם גורי אלפי, סמואלס מגדיר כחוויה:

"גורי הוא איש מקצוע מהמדרגה הראשונה. הוא קומיקאי ומראיין אינטליגנטי מאוד, והוא מצליח לשלב בין חוש ההומור הפרוע שלו לבין היכולת לשמור על הרגישות והאנושיות של כל מי שראיינו. הוא עבר תהליך עמוק ואמיתי סביב בירור הזהות היהודית שלו, ולא יכולתי לבקש לעבוד עם טאלנט מוכשר ומסור יותר."

הסדרה עלתה לשידור בתחילת אפריל וזכתה לתגובות נלהבות ברשתות ובתקשורת:

"רוב התגובות שאני מקבל מהציבור הישראלי אוהדות מאוד. אנשים שאני לא מכיר מתקשרים אלי כדי להודות לי, מספרים כיצד זה מערער להם את התפיסה וגורם להם לעצב מחדש את הזהות היהודית. וגם אם יש ביקורות פחות חיוביות זה בסדר. בסופו של דבר מטרת העל של הסדרה, היא לעורר שיח, שישראלים ייצאו מאזור הנוחות שלהם. כשליח לשעבר וכמי שעובד בתחום, אני שמח שהסדרה מתקבלת בכזו הבנה והתלהבות."

בקרב היוצרים יש כבר רצון לעונות נוספות בקהילות אחרות בעולם ואולי גם כאלה שיתחקו אחר הזהות היהודית של הישראלים עצמם. בינתיים הם נערכים להקרנות של הסדרה בצפון אמריקה ("גם שם הרבה אנשים לא מכירים קהילות אחרות מלבד זו שלהם") ומקבלים אינספור בקשות להרצאות על הסדרה בישראל:

"מבחינתי כאיש חינוך זו הייתה המטרה – שהסדרה לא תהיה משהו חד פעמי שצופים בו אלא שיהיו לה חיי מדף ארוכים ושהמסרים יחלחלו גם למערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית בישראל.

אנחנו העם היהודי מהווים 0.1 אחוז מאוכלוסיית העולם, עצם העובדה שהתקיימנו 3,500 שנה לא מבטיחה שנמשיך להתקיים בדורות הבאים. כדי להבטיח את המשך הקיום שלנו נדרשת השקעה וחשיבה וכוונה שתבטיח את המשכיות העם שלנו. אין לנו את הפריבילגיה לבטל את החוויה היהודית או דרך החיים היהודית של מחצית מהעם שלנו. זו לא הדרך שתבטיח את המשך השרידות שלנו ואת הבשורה שיש לעם היהודי להביא לעולם. אני מקווה שהסדרה עזרה לישראלים להבין שיהודים באים בכל מיני דרכים, גישות וצבעים, ושאנחנו צריכים לחיות בשלום עם כולם כי אחרת אין לנו דרך להמשיך הלאה."