אירופה, שנות ה-50. בזמן שהיבשת המרוסקת רק החלה להחלים מפצעי מלחמת העולם השנייה, איש הסוכנות היהודית, ד"ר שלמה אומברטו נכון, הסתובב ברחבי איטליה וחיפש בתי כנסת עזובים, חקר שמועות ועקב אחרי דיווחים. ד"ר נכון היה נחוש לשמר את ההיסטוריה של יהודי ארצו, והתעקש להעלות למדינת ישראל החדשה את ארונות הקודש שנזנחו מאחור כשקהילות שלמות נפוצו לכל עבר.
"ארונות הקודש נשלחו לישראל באוניות" מספר לנו פרופסור דוד קאסוטו, שהיה יד ימינו של נכון וסייע לו רבות. "אחד-אחד, בית-כנסת אחרי בית-כנסת, הוא הצליח להציל 40 ארונות קודש שנמצאים היום בארץ, לצד תשמישי קדושה רבים כמו כלי כסף, אריגים, רקמות, ריהוט, ספרים ועוד. במקרים מסוימים ד"ר נכון הצליח להעביר בתי-כנסת שלמים ששוחזרו בישראל".
המבצע הארוך והמורכב התפרש על פני שני עשורים. הוא דרש יצירתיות ונועזות, גיוס כספים רבים, ובעיקר נחישות גדולה מצד ד"ר נכון ומנהיגי התנועה הציונית באיטליה לפני הקמת המדינה. מי שסייע רבות מבחינה כלכלית למיזם חוצה היבשות היה ד"ר אסטורה מאייר, תעשיין איטלקי וקונסול כבוד של מדינת ישראל הצעירה במילאנו.
לאחר עלייתו ארצה כיהן נכון כיו"ר ארגון יוצאי יהדות איטליה. בספר המסכם את מפעל חייו כתב ד"ר נכון כי "הקהילות היהודיות באיטליה התייחסו בעין יפה להעלאת תשמישי הקדושה לארץ ישראל וגילו רגישות לנימוק של החזרת עטרה ליושנה. אם בתי הכנסת עזובים וארונות קודש אינם בשימוש, למה לסרב להעברתם לארץ ישראל והקמתם לחיים חדשים?".
"הקהילות היהודיות הלכו וקטנו, יהודים רבים עלו לארץ ובתי-כנסת היסטוריים רבים, בני עשרות ומאות שנים, היו במצב אומלל", מספר קאסוטו. "היהודים היו ממוקמים לרוב במקומות מרכזיים מאוד בערים השונות, והקרקע עליה עמדו בתי-הכנסת הייתה מבוקשת מאוד. הרשויות רק חיכו שתתפנה כדי להשמיש אותה למגורים, והאפשרויות שעמדו בפני נכון היו לפעול מיד או לוותר על ההיסטוריה והמורשת שלנו. הוא נסע הלוך וחזור, עבר מקהילה לקהילה ואיתר בתי-כנסת מוזנחים. אפילו להשיג את המפתח לכל בית-כנסת היה עניין מורכב, כי לא היה גבאי. היה צריך ללכת מדלת לדלת בעיירות הסמוכות ולשאול מי מחזיק במפתח. זאת הייתה שליחות חייו והייתה לה חשיבות היסטורית אדירה – שימור סיפורם ומורשתם של יהודי איטליה. היהודים חיו שם במשך יותר מאלפיים שנה, אסור לתת להיסטוריה הזאת להיעלם. ד"ר נכון דאג שהסיפור שלנו ימשיך להיות מסופר עוד שנים ארוכות".
