בחמש השנים האחרונות, התגוררו ולנטין ואשתו קטלינה בדירת עמיגור במגדל העמק שבצפון ישראל. ולנטין גדל בבואנוס איירס שבארגנטינה, שם התקשה לחיות חיים יהודיים עקב האנטישמיות הגואה. הציונות שלו הובילה אותו לרכוש כרטיס לישראל ולהתנדב להילחם במלחמת יום הכיפורים בשנת 1973. בהמשך חייו שימש ולנטין כמזכיר העלייה של ארגנטינה בסוכנות היהודית בבואנוס איירס, ובשנת 1998 הוא וקטלינה עשו עלייה בעצמם.
"אני אוהב לחיות כאן. אני מרגיש שהסוכנות היהודית מטפלת בי ודואגת לי. החיים שלי אולי התחילו קשה, אבל אני התעקשתי להמשיך לתת, וכאשר מתעקשים להמשיך לתת, העולם בסופו של דבר נותן לך בחזרה", אומר ולנטין.
ולנטין משבח את הצוות הסיעודי בבית עמיגור על כך שהם מוודאים שכל הדיירים יעטו מסכות וישטפו או יחטאו את ידיהם לעתים קרובות. הוא גם מלא הערכה לאופן שבו צוות עמיגור ארגן פעילויות כמו הופעות במרפסת, שיעורי ריקוד והתעמלות בריחוק חברתי ועוד, כדי לעזור לשמור על מצב הרוח.
"עמיגור ארגנו לנו הופעות רבות בעברית, ביידיש וברוסית, ותמיד הצטרפתי לשירה. הם גם מצאו דרכים לחבר אותנו עם המשפחות שלנו דרך האינטרנט או בחצר, ממרחק בטוח", מספר ולנטין. "אני מלא תודה לכך שאני חי ובריא היום".
