אירוסין
עד תקופת הראשונים ( ימי הביניים ) נהגו להפריד בין האירוסין לנישואין:
באירוסין ,שנקראו "קידושין" , קידש הבעל את אשתו לפני שני עדים בנתינת
"טבעת" ומיום הנישואין,התגוררו בני הזוג יחדיו, בימינו אין הפרדה, ושני המעשים
ההלכתיים הללו התאחדו ומתקיימים בערב החתונה.
לזכר הימים ההם נוהגים היום לעשות אירוסין, שאינם במשמעות ההלכתית שנקבעה
אז, אלא התחייבות של בני הזוג להינשא בעתיד לבוא. מעמד זה קרוי "תנאים", בו
הורי הזוג חותמים על "תנאים" , ובהם פירוט כיצד יתחתנו בני הזוג, התאריך, הסדרי מימון וכדומה.
התנאים נעשים במעמד ערבים ועדים המתחייבים בקבלת "קניין סודר".
נהוג, שכשם שבעת החתונההחתן שובר כוס לזכר חורבן הבית, גם באירוסין
אם החתן ואם הכלה שוברות צלחת , זכר לחורבן בית המקדש.